"Skepticism is a Jewish thing and Healthy" so says Rashba!

Wolf posted on Pseudo Skepticism http://wolfishmusings.blogspot.com/2007/01/pseudoskepticism.html
It brought to mind the following Teshuvat Harashba.


שו"ת הרשב"א חלק ד סימן רלד

ואמנם, כלל הדברות עצמם, ומה שנמשך בזה, היה נבואי. ויורה ע"ז לדעתי, שלשה ענינים. האחד, שממנו למדו האבות, שלא (יתפקו) [יתפתו] אחר הדברים שיכנס בהם שום ספק, עד שיבחנוהו (הדבר) [הרבה], שאין בו צד פקפוק אלא האמת. והוא שהי' משה נביא האמת, עליו השלום, מסתפק אם יאמינו לו, אע"פ שהוא בא לבשרם להצילם מן העבודה הקשה. כאמרו: לא יאמינו לי. וכלל הענין ההוא, לפי שידענו שלא יאמינו, רק בדבר אמתי והכרחי, אין בו שום צד פקפוק. וע"כ אף כשהגדיל ה' לעשות הנפלאות והנוראות במצרים, עד שהוציאם בזרוע נטויה, ובמוראים גדולים. עוד הוצרך להוציא הפקפוק מלבבם, מפני שכל מה שנעשה במצרים, אפשר שנתפשטו בהם, או מקריים טבעים, או עניני החרטומי'. ולפיכך, לא האמינו במשה אמונה מוחלטת, עד עמדם בקריעת ים סוף יורה על זה, מה שאמר שם: ויאמינו בה' ובמשה עבדו. ותרגם המתרגם: ובנביאות משה עבדיה. שזה באמת נמלט מטבע המקריים, שאין הים נקרע במקרה בלילה אחד, ובבקר ישוב לאיתנו. וזה הוציא מלבבם הפקפוק, אמנם לשעתם. והוא שאמרה רחב הזונה: כי שמענו את אשר הוביש ה' את מי ים סוף מפניכם. לא הזכירה אחד מן הפלאים והמופתי' הקודמים במצרים, רק זה לבדו, לכונה שאמרתי. ואמנם, אף לאחר קריעת ים סוף, נכנס עוד בלבם (ספקו) צד פקפוק, אולי משה לבד שהיה חכם מכל האדם, ומכל מי שקדמו, ידע לעשות כן, והם לא יבחינוהו. וחזרו עוד להמשך אחר הספק והפקפוק. ומעתה, לא נשאר להם שום בחינה בנבואת עשה, זולתי שיגיעו הם בעצמם לענין נבואי, להוציא מלבם כל פקפוק. וזה היה במעמד הנכבד ההוא, ונתאמת האמת (ושכן) [ונצדק] קודש.

Rashba (R. Shlomo Ben Aderet (1235-1310)) was a pupil of Ramban, a Kabbalist but also a rationalist, one of the great Rishonim. He was asked to explain his understanding of Ma’amad Har Sinai. The questioner was having a hard time understanding how a general population which is not composed only of philosophers and prophets experienced prophecy? (What follows is a translation/paraphrase of the above excerpt). He explains that the core of the experience was prophetic. That Moshe and Aharon went up the mountain, the people stood at the bottom and were separated from the mountain, the tremors, the smoke, the sound of the Shofar and the thunder and lightning, all these Rashba sees no reason to interpret metaphorically. (As we will see in other posts Rambam does allegorize some or all according to some interpretation). However the words themselves were not heard physically, they were apprehended through a miraculous prophetic experience. One of three reasons is that our ancestors taught us (I read: Shemimenu limdu ha’avot) not to be seduced by things that can be doubted even slightly until one checks it out thoroughly and concludes that there can be no doubt it is so. That is why Moshe, the true prophet, was concerned that they will not believe him even though he was bringing them good tidings. That is because he knew that the people would not believe only in something that had to be so. That is why when God made the great miracles in Egypt until he took them out miraculously, there was still the need to remove the last shadow of a doubt. For all these miracles could be explained away as natural occurrences or magical. Their trust in Moshe however took a great leap forward at the splitting of the sea as the Passuk says VaYa’aminu Bashem Ubemoshe Avdo. After all the sea does not split and return to its original state by daybreak just by chance. However it did not take long for the people to start questioning what they experienced. They started wondering whether Moshe was such a great scientist that he knew how to take advantage of a rare though natural event. It is only as they themselves experienced prophecy that they knew the truth and were able to accept that Moshe was a true prophet. That happened at Ma’amad Har Sinai.

Quite a fascinating comment by a Rational Mystic. Our ancestors taught to doubt and disbelieve all contentions until a definite proof is presented to support it.

I will be discussing the rest of the Responsa in a future post as part of my series on Ma’amad Har Sinai. I just wanted to quote one of our great Rishonim and how he viewed the truth.