Can Rav Elyashiv impose his rulings on Klal Yisrael?

Baruch Horowitz at Mishmar has this interesting post http://mishmar.blogspot.com/2007/01/chareidi-insularity-and-blogger.html discussing the strong negative reaction of non – Chareidi observers of Chareidi insularity. I would like to add my two senses to it and give you a personal point of view.

I am non-sectarian Jew meaning I believe in Metziut Hashem, TMS and the supreme authority of Halacha on our daily life. I also believe in truth and that it is the goal in life to find it. The basis for this last statement is that HKBH is the ultimate truth and we are supposed to seek Him out.

הוא שהנביא אומר "וה' אלוהים אמת
הוא לבדו האמת, ואין לאחר אמת כאמיתו
והוא שהתורה אומרת "אין עוד, מלבדו"
כלומר אין שם מצוי אמת מלבדו כמותו. ,(Hilchot Yesodei Hatorah 1:2)

וּמְבַקְשֵׁי יְהוָה, יָבִינוּ כֹל but they that seek the LORD understand all things (Mishlei 28:5)

To me all Jews who strive to live a life with these principles as their guideline, no matter what degree of success they have attained, are my brothers in arms, coreligionists and we are all one. The problem is that the meaning of some of these principles is quite open to interpretation. Metziut Hashem would seem to be an open and shut case – either you accept it or do not. It is not so simple though as evidenced by the arguments among the Rishonim where some believed God had a physical existence (R. Moshe Taku). TMS has even a wider range of possibilities of what it really means. Here again the Rishonim filled in the void with the different positions. (For an overview see Torah Shleima Miluim on Parshat Mishpatim – Kuntras Ketivat Hatorah and after Parshat Pikudei). Now we come to Halacha which is really the issue we are discussing and causes the friction, though sometimes Hashkafic issues crop up like the Slifkin affair.

Halacha is a system based on the original Torah Shebiktav and Torah Sheba’al peh with the addition of Gezeirot and other rules implemented by Sanhedrin over time and by the gathering of all Chachmei Yisrael in Bavel after the Sanhedrin were discontinued. The last such gathering was at the time of Rav Ashi. All rules that were set until then were included in the Talmud which was written down during his time and the next generations. As the Jews were slowly spreading all over the globe and central authority was eroding from both an implementation and legislative (no longer able to gather all Chachmei Yisrael) perspective, they all undertook to abide by the rulings of the Talmud. Of course what those rulings are lends itself to interpretation, but at least there is framework for discussion. Thereafter each Rav and Beit Din could legislate for its own community but the rules are no longer binding on Klal Yisrael. I am simplifying. The subject is very complicated and broad with many opinions about the details but I am summarizing based on Rambam’s introduction to Mishne Torah. Here are some excerpts: (I will not translate as I have summarized above already).

ועניין שני התלמודין--הוא פירוש דברי המשנה וביאור עמוקותיה, ודברים שנתחדשו בכל בית דין ובית דין מימות רבנו הקדוש ועד חיבור התלמוד. ומשני התלמודין, ומן התוספתא, ומספרא ומספרי, ומן התוספתות--מכולם יתבאר האסור והמותר, והטמא והטהור, והחייב והפטור, והכשר והפסול, כמו שהעתיקו איש מפי איש מפי משה מסיניי.
כה גם יתבאר מהם דברים שגזרו חכמים ונביאים שבכל דור ודור, לעשות סייג לתורה, כמו ששמעו ממשה בפירוש "ושמרתם את משמרתי" (ויקרא יח,ל), שאמר עשו משמרת למשמרתי.
כו וכן יתבאר מהם המנהגות והתקנות שהתקינו או שנהגו בכל דור ודור, כמו שראו בית דין של אותו הדור, לפי שאסור לסור מהם, שנאמר "לא תסור, מכל הדבר אשר יגידו לך--ימין ושמאל" (ראה דברים יז,יא).
כז וכן משפטים ודינין פלאיים שלא קיבלו אותן ממשה, ודנו בהן בית דין הגדול של אותו הדור במידות שהתורה נדרשת בהן, ופסקו אותן הזקנים, וגמרו שהדין כך הוא. הכול חיבר רב אשי בתלמוד, מימות משה ועד ימיו.
נמצא רבינא ורב אשי וחבריהם, סוף גדולי חכמי ישראל המעתיקים תורה שבעל פה, ושגזרו גזירות והתקינו תקנות והנהיגו מנהגות ופשטו גזירותם ותקנותם ומנהגותם בכל ישראל, בכל מקומות מושבותיהם.

This is important; Ravina and Rav Ashi were the last of the transmitters of the Torah Sheba’al Peh whose rulings were disseminated among all Klal Yisrael.

ל ואחר בית דינו של רב אשי, שחיבר התלמוד בימי בנו וגמרו, נתפזרו ישראל בכל הארצות פיזור יתר, והגיעו לקצוות ולאיים הרחוקים; ורבתה קטטה בעולם, ונשתבשו הדרכים בגייסות. ונתמעט תלמוד תורה, ולא נתכנסו ישראל ללמוד בישיבותיהם אלפים ורבבות כמו שהיו מקודם.
לא אלא מתקבצים יחידים השרידים אשר ה' קורא בכל עיר ועיר ובכל מדינה ומדינה, ועוסקים בתורה, ומבינים בחיבורי החכמים כולם, ויודעים מהם דרך המשפט היאך הוא.
לב וכל בית דין שעמד אחר התלמוד בכל מדינה ומדינה וגזר או התקין או הנהיג לבני מדינתו, או לבני מדינות--לא פשטו מעשיו בכל ישראל: מפני רוחק מושבותיהם, ושיבוש הדרכים; והיות בית דין של אותה המדינה יחידים, ובית דין הגדול של שבעים בטל מכמה שנים קודם חיבור התלמוד.
לג לפיכך אין כופין אנשי מדינה זו לנהוג במנהג מדינה אחרת, ואין אומרין לבית דין זה לגזור גזירה שגזרה בית דין אחר במדינתו. וכן אם למד אחד מן הגאונים שדרך המשפט כך הוא, ונתבאר לבית דין אחר שעמד אחריו שאין זה דרך המשפט הכתוב בתלמוד--אין שומעין לראשון, אלא למי שהדעת נוטה לדבריו, בין ראשון, בין אחרון.

This is a key paragraph so I will paraphrase it:
We therefore do not force people in one area to follow the rules of another, and we do not tell one Beit din to abide by a gezeirah that was implemented by another. And so too if one Gaon concluded that the law is such and such and another Beit din that followed him felt otherwise, we follow the one that makes the most sense whether earlier or later.
This paragraph does away with precedence from after the time of the Gemara. Not all Possekim agreed with Rambam and at some point in time there was a consensus to follow certain Rishonim. See the introduction of the Beit Yosef to his Kessef Mishna. That in itself generated quite a controversy especially when he published his Shulchan Aruch. Rambam himself accepts certain Takanot of the Geonim as binding on everybody.

לד ודברים הללו, בדינים וגזירות ותקנות ומנהגות שנתחדשו אחר חיבור התלמוד. אבל כל הדברים שבתלמוד הבבלי, חייבין כל בית ישראל ללכת בהם; וכופין כל עיר ועיר וכל מדינה ומדינה לנהוג בכל המנהגות שנהגו חכמים שבתלמוד, ולגזור גזירותם וללכת בתקנותם.
לה הואיל וכל אותן הדברים שבתלמוד הסכימו עליהם כל ישראל, ואותן החכמים שהתקינו או שגזרו או שהנהיגו או שדנו דין ולמדו שהמשפט כך הוא הם כל חכמי ישראל או רובן, והם ששמעו הקבלה בעיקרי התורה כולה, איש מפי איש עד משה רבנו

Clearly there is no basis for a universal Halachik authority nowadays. The big cities such as New York et al in America and Yerushalayim et al in Eretz Israel do not have a central Beit Din accepted by the whole population. It therefore is left up to each person to chose a Possek and abide by his rulings.

Now let us come back to Baruch Horowitz’s question – why do people care about the insular Chareidi rulings? It is the way they are promulgated. If Harav Elyashiv rules the Chareidi community expects everybody to abide by his ruling. True he is a great Talmid Chacham; let us say the greatest in our time but his rulings are still not binding. He can rule for those who wish to follow his rulings but do not try to impose on the rest of the community. There is no basis for that. Saying that traveling on ElAl is a Chilul Hashem is nonsense. Tell your constituents to boycott it but do not impose your Meta Halachik rulings on everybody. Education for women has to be curtailed. Sure – you want to test the resilience of your constituents – go ahead but why impose this on the rest of the world?

By the way it is clear to me that this is probably not Rav Elyashiv’s position either. He knows the extent of his authority Halachikally better than I would dream of understanding it in my lifetime. Power hungry sycophants who take control of the life of these great people as they get old, present things to them with their own bias. They themselves do not have the authority to impose themselves on the Klal based on their own merit; they therefore develop this mythical Godol canard and use it by taking over the great man’s persona.

That is why I am pained when I hear these nonsensical rulings. What can be more painful than the Chilul Hashem these rulings engender? What is a plain Jew supposed to do with them? He is taught that he has to listen to the Rabbis but this does not make sense. His choice is to ignore it but feel guilty or follow it and be resentful. It makes the Torah and its way of life a joke.