Status of a Proselyte - A descendant of Avraham.

Some of the most touching letters of the Rambam are the ones he wrote to R. Ovadyah the Proselyte. The letters are printed in R. Shailat’s edition of the Rambam letters page 233 and in the Blau edition Responsa #s 293,436,448.


שו"ת הרמב"ם סימן רצג

שאלות ששאל ר' עובדיה גר צדק מרבינו משה זצ"ל ותשובותיו.

אמר משה ב"ר מימון מבני גלות ירושלם אשר בספרד זצ"ל. הגיע אלינו שאלות מרנא ורבנא עובדיה המשכיל המבין גר הצדק ישלם יי פעלו ותהי משכרתו שלימה מעם יי אלהי ישראל אשר בא לחסות תחת כנפיו. שאלת על עסקי הברכות והתפלות בינך לבין עצמך או אם תתפלל בצבור היש לך לומר אלהינו ואלהי אבותינו ואשר קדשנו במצותיו וצונו ואשר הבדילנו ואשר בחר בנו ושהנחלת את אבותינו ושהוצאתנו מארץ מצרים ושעשה נסים לאבותינו וכל כיוצא באלה הענינים. יש לך לומר הכל כתקנם ואל תשנה דבר אלא כמו שיתפלל ויברך כל אזרח מישראל כך ראוי לך לברך ולהתפלל בין שהתפללת יחידי בין שהיית שליח צבור. ועיקר הדבר שאברהם אבינו הוא שלמד כל העם והשכילם והודיעם דת האמת וייחודו של הקב"ה ובעט בע"ז והפר עבודתה והכניס רבים תחת כנפי השכינה ולמדם והורם וצוה בניו ובני ביתו אחריו לשמור דרך ה' כמו שכתו' בתורה +בראשית י"ח י"ט+ כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' וגו'. לפיכך כל מי שיתגייר עד סוף כל הדורות וכל המיחד שמו של הקב"ה כמו שהוא כתוב בתורה תלמידו של אברהם אבינו ע"ה ובני ביתו הם כולם והוא החזיר אותם למוטב כשם שהחזיר את אנשי דורו בפיו ובלמודו כך החזיר כל העתידים להתגייר בצואתו שצוה את בניו ואת בני ביתו אחריו. נמצא אברהם אבינו ע"ה הוא אב לזרעו הכשרים ההולכים בדרכיו ואב לתלמידיו וכל גר שיתגייר. לפיכך יש לך לאמר אלהינו ואלהי אבותינו שאברהם ע"ה הוא אביך ויש לך לומר שהנחלת את אבותינו שלאברהם נתנה הארץ שנ' +בראשית י"ג י"ז, א"ן+ קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה. אבל שהוצאתנו ממצרים או שעשית נסים לאבותינו אם רצית לשנות ולומר שהוצאת את ישראל ממצרים ושעשית נסים עם ישראל אמור. ואם לא שנית אין בכך הפסד כלום מאחר שנכנסת תחת כנפי השכינה ונלוית אליו אין כאן הפרש בינינו ובינך. וכל הנסים שנעשו כאלו לנו ולך נעשו. הרי הוא אומר בישעיה +ישעי' נ"ו ג'+ ואל יאמר בן הנכר הנלוה אל ה' לאמר הבדל הבדילני /יבדילני/ ה' מעל עמו וגו', אין שום הפרש כלל בינינו ובינך לכל דבר. ודאי יש לך לברך אשר בחר בנו ואשר נתן לנו ואשר הנחילנו ואשר הבדילנו. שכבר בחר בך הבורא יתעלה והבדילך מן האומות ונתן לך התורה שהתורה לנו ולגרים שנ' +במד' ט"ו ט"ו+ הקהל חוקה אחת לכם ולגר הגר חוקת עולם לדורותיכם ככם כגר יהיה לפני י"י. תורה אחת ומשפט אחד יהיה לכם ולגר הגר אתכם. ודע כי אבותינו שיצאו ממצרים רובם עובדי ע"ז היו במצרים נתערבו בגוים ולמדו מעשיהם עד ששלח הקב"ה משה רבינו ע"ה רבן של כל הנביאים והבדילנו מן העמים והכניסנו תחת כנפי השכינה לנו ולכל הגרים ושם לכולנו חוקה אחת. ואל יהא יחוסך קל בעיניך אם אנו מתיחסים לאברהם יצחק ויעקב אתה מתיחס למי שאמר והיה העולם. וכך מפורש בישעיה +ישעי' מ"ד ה'+ זה יאמר לי"י אני וזה יקרא בשם יעקב וגו'. וכל מה שאמרנו לך בענין הברכות שלא תשנה כבר ראיה לזה ממסכת בכורים
. הנה נתברר לך שיש לך לומר אשר נשבע י"י לאבותינו לתת לנו. ושאברהם אב לך ולנו ולכל הצדיקים ללכת בדרכיו והוא הדין לשאר הברכות והתפלות שלא תשנה כלום. וכתב משה ב"ר מימון זצ"ל

Paraphrase/Translation of some parts that I thought were very poignant. I have posted above the full responsa in Hebrew.

A list of [answers to] questions that R. Ovadyah Ger Tzeddek asked of Rabbeinu Moshe:

So says Moshe the son of Maimon, from among the exiles of Jerusalem in Spain:

We received the questions of our master and teacher Ovadyah, the one who knows and understands, the true proselyte, may God pay him for his deed and may he receive the full reward from Hashem the God of Israel under whose wings he came to shelter (as per Ruth 2:12).

When saying certain blessings and prayers, public or private, you asked if you could say Our God the God of “our” ancestors, who sanctified “us” in His Mitzvot and commanded “us”, who separated “us”, who chose “us”, who gave to “our” ancestors, who took “us” out of Egypt, who made miracles to “our” ancestors and other such similar statements. [The question is if he can refer to the ancestors as his, even though he does not descend from them, nor was he or his ancestors chosen etc…].

You say it exactly like every other Jew does and do not change anything.

You should say it exactly like every other Jew whether you are praying privately or acting as the Shaliach Tzibur. The reason is that Avraham taught the people the true Law, the unity of God and rebelled against idolatry by disrupting their [the gods] service. He also brought many under the wings of the Shechinah [HKBH] teaching and commanding his children and his household to follow in the ways of God as it says in Breishis 18:19… For this reason for all times, anyone that converts and who also recognizes the unique God as described in the Torah is considered a pupil of Avraham as are his household. For it is Avraham who brought them and all future proselytes back to God when he commanded his family and household [to follow in God’s ways] just like he brought back the people of his generation with his personal teachings. Avraham is therefore the father of all his righteous descendants who follow in his ways, as he is the father of his pupils and every proselyte.

[Rambam is saying that without Avraham there would be no Judaism and the knowledge of God. It is his inspiration and service of God that is the source of our theology.]

You should therefore say “our” God the God of “our fathers” as Avraham is your father and you can say, “the land you bequeathed “our forefathers” as he was given the land as it says in Breishit 13:17 Get up and walk the length and breadth of the land…

You should not look down upon your genealogy (Yichus) for if we are descended from Avraham, Yitzchak and Yaakov you can trace yourself to the One who said the world should come into existence… [A proselytes' father is HKBH!]

In summary, do not change anything in your prayers,

So wrote Moshe the son of Rav Maimon Z’L.

This Teshuvah is consistent with Rambam’s explanation of idolatry in the first chapter of Hilchot Avodah Zara where he describes Avraham as the one who was the catalyst that started Monotheism and is seen as responsible for where it developed with time.

What comes through is the love and admiration Rambam has for this Ger Tzeddek. I will be posting excerpts of two other letters to the same proselyte in the near future which are an inspiration as Rambam’s humanity and feelings come through loud and clear.