Wednesday, February 03, 2010

Rambam and Aristotles - A Complex and Nuanced Relationship. (Part 5 of a Series)

Continuing with Elyahu’s comment on this post.

Elyahu said-

“First chapter of MT which Creation (ברא):
יסוד היסודות ועמוד החכמות, לידע
שיש שם מצוי ראשון.
והוא ממציא כל
הנמצא; וכל הנמצאים מן שמיים וארץ ומה
ביניהם, לא נמצאו אלא מאמיתת הימצאו. ואם יעלה על הדעת שהוא אינו מצוי, אין דבר אחר
יכול להימצאות. ואם יעלה על הדעת שאין כל הנמצאים מלבדו מצויים, הוא לבדו יהיה מצוי
ולא ייבטל הוא לביטולם: שכל הנמצאים צריכין לו; והוא ברוך הוא אינו צריך להם, ולא
לאחד מהם

As R. Yehuda Halevi, pointed out, no one prays to the הראשון מצוי but rather to the God of his fathers. In fact, the Bible never deals with the possibility of Ha-Shem's non-existence, but rather it goes at length to prove that he is present in history.
History is also the third issue.

Rambam clearly favors metaphysical interpretations over the historic experience like the Exodus:

וידיעת דבר זה מצות עשה, שנאמר "אנוכי ה' אלוהיך" (שמות כ,ב; דברים ה,ו).
וכל המעלה על דעתו שיש שם אלוה אחר, חוץ מזה--עובר בלא
תעשה, שנאמר "לא יהיה לך אלוהים אחרים, על פניי" (שמות כ,ב; דברים ה,ו); וכפר
בעיקר, שזה הוא העיקר הגדול שהכול תלוי בו.

He completely omitted אשר הוצאתיך מארץ מצרים, thus, which is the core of this passage. Only because God took us out of Egypt, can he demand our loyalty. "Just" God is a mere fact, with no moral implications.

While one could say that in the MN he addressed a "perplexed" audience, it is hard to justify his reasoning in the MT. I do not think that he really believed the Eternity of the world, but he was not sure, and he could not make himself rely on scriptures.”

Elyahu is arguing that Rambam interprets scriptural texts a-priori in conformity with his system. He argues that Rambam describes the belief in God as a belief in a First Cause, an impersonal God, rather than God of history who is deeply involved in our daily life. Basing himself on R. Yehudah Halevi, he claims that belief in God is based on an understanding of history, the God of our fathers, the God who freed us from Egypt, rather than God the Creator and First Cause. The scriptures, according to Elyahu, seem to follow this approach. Rambam ignores that and as proof text for his understanding he uses the verse where God declares, “I am your God” ignoring the second part of the sentence, “that took you out of the land of Egypt”. Clearly, Rambam just forces his theology into the text.

I believe that there is a misunderstanding of what Rambam is saying. He is not teaching us a philosophical fact, the existence of God and His hierarchical position in existence. He is just stating certain philosophical facts – beliefs – which the Mitzvah of knowing God commands us to investigate and to develop a deep understanding of those beliefs – each according to his ability. It is not sufficient to just believe but also to know why that is so and apprehend correctly, what it means. He does not prove God’s existence or what one has to believe about Him from the verse "אנוכי ה' אלוהיך but rather uses it as prooftext that there is a Mitzvat Asseh to engage in this kind of speculation. This becomes clear if we turn to Sefer Hamitzvot Asseh 1.

המצווה הראשונה
היא הציווי שנצטווינו להאמין באלהות, והוא: שנאמין שיש (שם) עילה וסיבה, שהיא הפועל לכל הנמצאים.
וזהו אמרו יתעלה: "אנכי ה' אלקיך" (שמות כ, ב ודברים ה, ו).
ובסוף גמרא מכות אמרו:
"תרי"ג מצוות נאמרו לו למשה בסיני.
מאי קרא? תורה ציווה לנו משה" (דברים לג, ד)
כלומר: מנין ת'ו'ר'ה'.
והקשו על זה ואמרו:
"תורה בגימטריא הכי הוי? שש מאות וחד סרי הוי!".
ובאה התשובה:
"אנכי ה' אלקיך' ו'לא יהיה לך' מפי הגבורה שמעום".
הנה נתבאר לך, שאנכי ה' מכלל תרי"ג מצוות, והוא ציווי להאמין, כמו שביארנו.

(BTW, although www.Daat.co.il claims that this internet version of Sefer Hamitzvot is the Rav Kapach translation – it is definitely not).

Ramban disagrees vehemently with Rambam who counts this as a Mitzvat Asseh. He sees the passuk as a statement of fact. Ramban does not accept the possibility that philosophical speculation can be commanded. Rambam on the other hand confronts the Gemara in Makot that clearly counts the Mitzvah based on the verse and the correct reading - מפי הגבורה שמעום. He understands גבורה to mean the power of the mind and God commanding to use our minds to understand these two Mitzvot. These two Mitzvot are both issues that deal with speculation rather than action. ו'לא יהיה לך' is not an act of worship of Avodah Zara, that is a separate negative command, it is a prohibition to accept polytheism and one has to arrive at that by rational conviction to fulfill the mitzvah properly. In Sefer Hamitzvot Rambam just lists and discusses the source and sometimes the reason for Mitzvot without going into detail about how they are practiced. In MT, he explains the Halacha, the practical aspect of the Mitzvah. In the Halacha above, he tells us that the two Mitzvot, the Asseh and the Lo Ta’asseh are linked. A proper understanding of God is one that negates the possibility of another god(s). The proof texts are
אנכי ה' אלקיך' ו'לא יהיה לך' which the Gemara explained meant philosophical speculation according to Rambam’s interpretation. If that is the case הוצאתיך מארץ מצרים is not a proof or a pointer to God but rather a statement of fact. The idea that what obligates loyalty to God is the redemption is a Nachmanidean concept and not a Maimonidean. Rambam sees it as the obligation of every human being to develop his uniqueness – the Sechel – and therefore want to find and attach himself to Truth. That is why, earlier in the Halacha, in his description of what one has to demonstrate rationally, the emphasis is Truth.

לפיכך אין אמיתתו כאמיתת אחד מהם. [ד] הוא שהנביא אומר "וה' אלוהים אמת" (ירמיהו י,י)--הוא לבדו האמת, ואין לאחר אמת כאמיתו. והוא שהתורה אומרת "אין עוד, מלבדו" (דברים ד,לה), כלומר אין שם מצוי אמת מלבדו כמותו.

Couple this with Hilchot Teshuvah Perek 10

העובד מאהבה, עוסק בתורה ובמצוות והולך בנתיבות החכמה--לא מפני דבר בעולם, לא מפני יראת הרעה, ולא כדי לירש הטובה: אלא עושה האמת, מפני שהוא אמת; וסוף הטובה לבוא בכלל

History to Rambam is important as a fact, an understanding of how human nature developed, we are the sum total of our past and our ancestors, but History is not a religious issue. Yetziat Mitzraim is remembered because it formed us as a nation and we made a covenant with God at the time and put us on the trajectory we are on through history. It made us into what we are and how we act in the world. Even Matan Torah, unlike Halevi, is not based on Historical facts but on Philosophical/Theological concepts. But that is a completely different subject.

Rambam does pray to the הראשון מצוי - the First Existent or Cause. His Tefilah is not the same as Ramban’s. It is meditation and contemplation as part of the obligation to speculate about God. I will hopefully have an article explaining this in detail in next Hakirah.

Rambam did not believe in the Eternity of the World, not because he had scientific proof to the contrary. He held, rightfully so, that such proof is not possible and does not exist and never will in our physical existence. He could not accept it theologically, and that is the only criteria that one can have for this non-scientific issue, because it negates will to HKBH. Will is one of the pillars upon which we base how we understand HKBH.

Elyahu, I thank you for a very edifying comment. It gave me an opportunity to really clarify these Halachot in Rambam and points out his unique approach.

19 comments:

  1. "על מנת לייחד את שמי, על מנת לייחדני".

    והרבה כגון זה. כוונתם בדבר זה: שלא הוציאנו מבית עבדים ולא עשה עמנו מה שעשה בעשיית חסד והטבה, אלא בתנאי שנאמין בייחוד, לפי שאנו מחויבים בכך.

    ReplyDelete
  2. He took us out of Egypt so that we can meditate and believe in His uniqueness, that which we are commanded to do [because it is truth]. As slaves we were prevented from doing that.

    It does not mean that redemption is why we do it. We do it because it is Truth and that is the Mechayev.

    BTW Rav Kapach takes out the word tena'y and reads Al Menat Sheni'yeh beda'at hayichud.

    Of course all mitzvot are such that we do them because we were freed from Egypt. It made us into a people "brit Mitzrayim" through Korban Pessach, and allowed us as a people to be at Sinai for the second Brit. The real Mechayev is Osseh Ha'emet Mipnei Shehu Emet. (which BTW I still owe an explanation).

    ReplyDelete
  3. This comment has been removed by the author.

    ReplyDelete
  4. (BTW, although www.Daat.co.il claims that this internet version of Sefer Hamitzvot is the Rav Kapach translation – it is definitely not).

    I don't know if you are aware of this, but there are two translations of "Rav Kapach" to Sefer haMisvaot, both published by Mossad HaRav Kook: one( also here) he did for the the Rambam laAm series, and another he did later. In the introduction to the latter, if I recall correctly, he apologized for the quality of the former, and wrote that it's shortcomings were what prompted him to write a better translation.

    You could simply be working off a different "Rav Kapach" translation than they are.

    ReplyDelete
  5. thank you Tamir,

    I did not know about the two versions but Da'at apparently has the ealier version because I use the one he redid.

    ReplyDelete
  6. With total and awesome reverence, I disagree with Rambam’s understanding of the Gemara and his reasoning. Rambam sees these two commandments as stating that there is a mitzvah to believe/know that there is a First Cause and denial of polytheism. ‘Knowing’ obviously entails (philosophical) investigations. However, as this commandment was part of a revelation, what further investigation is required into the existence of God? Also, any commandment has to presuppose a Commandant. Therefore for the Torah to command a belief in God is a paradox. I believe that this caused Ramban’s opposition. Ramban may have had a hunch which is concurrent with modern philosophy which tends to separate fact from value. The only way that a fact can have moral implications is only if we presuppose another value. In this case the presupposed ‘value’ is “attachment to Hashem”. But this already presumes Hashem exists, so the paradox is not resolved.

    The Gemara quoted above clearly uses abbreviations. The "לא יהיה לך" is just a partial citation which by itself doesn’t make much sense. Only the full statement: "לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני" is an opposition to polytheism. Likewise, "אנכי ה' אלוהיך" is an abbreviation of the whole commandment, which refers to the flight from Egypt.
    I offered a peshat analysis for these two commandments in this post: http://lamalikra.blogspot.com/2009/08/man-and-god-summary.html, and in the posts which preceded it. Here I’ll use Rambam’s own teachings. In MN I, 61-62 he says that ‘YHWH’ is the unique name of God and therefore can only ‘point’ to Him. He also says that all the other names, including Elohim, (see MN I, 2) are derived from His actions. Elohim is therefore a relational attribute.
    Therefore, the first commandment should be understood as proclaiming a relationship. In Egypt Hashem showed that he cares for man – and He’s therefore to be worshiped. If it were not for the Exodus, He could not claim to be Elohim! Since Hashem is giving the commandments it’s only logical that the subject is not Hashem’s existence, but rather his relationship with man. Since Hashem, being Elohim, is worthy of being worshipped, then no others intermediaries, elohim, are required. That’s what על פני means.

    History does have religious significance because religion is about the possibility of having a relationship with God. If there was no Revelation then we would not know that the First Cause relates to man, and we would be left with some form of deism – just what Aristotle practiced. Rambam prayed to the First Cause only because history told him he could do so. History told him that Hashem is Elohim.

    ReplyDelete
  7. if you can read hebrew ,David Guttmann copy it from ....:http://tpeople.co.il/leibowitz/

    ReplyDelete
  8. the book where this thinking coming from is :
    http://tpeople.co.il/leibowitz/bookscomp.asp?id=27

    ReplyDelete
  9. Dear David Guttmann, "Of course all mitzvot are such that we do them because we were freed from Egypt." Lol you miss understood leibowitz and Rambam , read what you post again” יסוד היסודות ועמוד החכמות, לידע
    מאמיתת הימצאו “ I even gave you a clue what word you need to focus on lol .
    this is the outcome you need to try to understand--- when you do the mitzvoth then you are out of Egypt.
    shabt shalom

    ReplyDelete
  10. > when you do the mitzvoth then you are out of Egypt.

    No when you do the mitzvot with the objective that they help you to understand that יסוד היסודות ועמוד החכמות, לידע
    you are out of Egypt. But the ability to do this in a practical sense is a result of freedom - going out of Egypt.

    ReplyDelete
  11. to David Guttmann , try to slove this lol ,
    ר' חסדאי קרשקש, (בספרד 1340-1410), אור ה' הקדמה
    :

    טעה טעות מפורסם מי שמנה במצוות עשה להאמין מציאות האל יתברך וזה, כי לא יצויר מצוה בזולת מצַוֶה ידוע, ולזה, כאשר נעשה אמונת מציאות האל מצוה, כבר נניח אמונת מציאות האל יתברך... ולזה הוא מבואר שאין ראוי למנות אמונת מציאות האל במצות עשה... וזה שכבר יראה מהוראת שם המצוה וגדרה (=הגדרתה) שלא תפול אלא בדברים שיש לרצון ובחירה מבוא בהם, אמנם האמונה במציאות האל הוא מהדברים שאין לבחירה ורצון מבוא בהם, יתחייב שלא תפול שם הוראת המצוה בה.

    ReplyDelete
  12. i think what you mean by freedom is tikoon ha nefash ? lol you can not have Precursor to mitzvah , this is why knowing G-d is “ mitzvat hasa too”

    ReplyDelete
  13. "But the ability to do this in a practical sense is a result of freedom - going out of Egypt"
    Precursor to mitzvoth? Even knowing G-d is a mitzvah…

    ReplyDelete
  14. Crescas asks a similar question that Ramban asks. They read Rambam as saying Leha'amin and ignore the Leida probably for a reason.

    Freedom is tikun haguf at one level and tikun hanefesh at another

    ReplyDelete
  15. Dear David,
    The question ,If I understand you correctly what you are saying about freedom, is why Rambam did not take Crescas opnion or your opinion, in your case ,as Crescas is different to you. Because there is noting higher then the mitzvoth therefore there is no precursor to know god. Why Rambam say it? When there is a precursor to knowing ,G-d becomes an object of intellectual sport or philosophy. And G-d in not an object …

    ReplyDelete
  16. Dear David , I have found help for me from :
    ר' מאיר ליבוש בן יחיאל מיכל (מלבי"ם), 1809-1879)

    הנה הרמב"ם דייק וכתב: בהלכות יסודי התורה "לידע שיש שם מצוי ראשון וידיעת דבר זה מצות עשה" ולא אמר: "להאמין שיש מצוי ראשון והאמנת דבר זה מצות עשה"; הרי ביאר, שהמצוה הוא לידע זה בידיעת השכל, והוא כמו שאמר במורה (מאמר ב' ל"ג) "אנכי ולא יהיה לך, מפי הגבורה שמענו - שהיינו מפי גבורת המופת" (=ההוכחה השכלית), רצונו לומר שכל המצוות בשם ה', אולם שתי המצוות האלה שהן מציאות ה' ושאין זולתו, זה ישיג האדם בשכלו, וה' נטע בשכל האדם ידיעות נשתלו בו מלידה ומבטן ואשר תביא הנפש איתה ממקור מחצבתה, שיש אלוה נמצא ושהוא אחד עד שמי שיביט בעין השכל בבתי נפשו ימצא דעות אלה טבועות בנפש כל אדם ומשורשות בנפשות, כמו השכלות ראשונות, ולא היה צריך לקבלם ממשה בדרך אמונה, ועל כן באו הצוויים האלה מאת ה' יוצר הנפשות, והמצוה הוא – שישתדל לדעת זה בידיעה ברורה, כמו שאמר (איוב י"ב) "מי לא ידע בכל אלה כי יד ה' עשתה זאת".

    In summery or in other words knowing G-d is not subject to freedom...rether First you need to do the mitzvoth and only then you get out of Egypt, just as it written in the torah…

    ReplyDelete
  17. Malbim quotes Rambam but adds in his own understanding fo what Rambam is telling us. He interprets Rambam that accepting the existence of God is something natural in all humans and needs no demonstration. Based on that he explains that the Mitzvah is to transform this intuitive knowledge into cognizant and intellectual understanding and knowledge throufgh logical proofs.

    It is an approach that is not novel and is a mixture of Rambam, Ramban and Crescas.

    Rambam however does not say that. He says that the Jewish people at Har Sinai were taught the proofs that God exists and the Mitzvah is to "know" the particulars of what God is or rather as he explains in Moreh, what He is not. If you read the halacha in its original and not in Malbim's summary we read

    יסוד היסודות ועמוד החכמות,
    לידע
    שיש שם מצוי ראשון
    and
    והוא ממציא כל הנמצא
    and
    וכל הנמצאים מן שמיים וארץ ומה ביניהם, לא נמצאו
    אלא מאמיתת הימצאו. ]
    and
    ואם יעלה על הדעת שהוא אינו מצוי, אין דבר אחר יכול להימצאות.
    and
    [ג] ואם יעלה על הדעת שאין כל הנמצאים מלבדו מצויים, הוא לבדו יהיה מצוי ולא ייבטל הוא לביטולם: שכל הנמצאים צריכין לו; והוא ברוך הוא אינו צריך להם, ולא לאחד מהם.
    and therefore
    לפיכך אין אמיתתו כאמיתת אחד מהם. [ד]
    הוא שהנביא אומר "וה' אלוהים אמת" (ירמיהו י,י)--הוא לבדו האמת, ואין לאחר אמת כאמיתו. והוא שהתורה אומרת "אין עוד, מלבדו" (דברים ד,לה), כלומר אין שם מצוי אמת מלבדו כמותו.
    and further

    ג [ה] המצוי הזה--הוא אלוה העולם, אדון כל הארץ.
    והוא המנהיג הגלגל בכוח שאין לו קץ ותכלית, בכוח שאין לו הפסק, שהגלגל סובב תמיד, ואי אפשר שיסוב בלא מסבב;

    והוא ברוך הוא המסבב אותו, בלא יד ולא גוף.

    and only at the end of this long list of things we have to "know" he says

    ד [ו] וידיעת דבר זה מצות עשה, שנאמר "אנוכי ה' אלוהיך" (שמות כ,ב; דברים ה,ו).

    Read this way it becomes clear that the Mitzvah is to develop a sophisticated understanding, as far as a person can do so, of God and His existence.

    ReplyDelete
  18. As to how to approach this process see MN 1:35

    ואִילו שלילת ההגשמה והֶעְדֵּר הדַמְיוּת וההיפעלויות הם דבר שמן הראוי לדבר עליו במפורש ולהבהירו לכל אחד לפי תפישׂתו, ולמסרו בקבלה8 לילדים, נשים, כסילים ולפגומים מלידה, כמו שמוסרים להם בקבלה שהוא אחד ושהוא קדום9 ושאין לעבוד את זולתו10, מכיוון שאין ייחוד אלא בהֶעְדֵּר הגשמות. שהרי גוף אינו אחד אלא מורכב מחומר וצורה, שניים בהגדרה11. גוף גם מתחלק או ניתן לחלוקה.
    כאשר יקבלו זאת, יתרגלו אליו ויתחנכו עליו, ויגדלו ויהיו נבוכים ביחס לפסוקים בספרי הנבואה, תוסבר להם משמעותם, יעלו אותם אל פירושם12, ותוסב תשׂומת-לבם אל שיתוף השמות והשאלותיהם אשר ספרנו זה כולל אותם, כדי שתשלם נכונות אמונתם בייחוד האל ובאמיתותם של ספרי הנבואה. מי שדעתו13 נרתעת מלהבין את פירוש הכתובים ומלהבין את ההסכמה בשם עם השוני במשמעות14, אומרים לו "את פירושו של כתוב זה יודעים אנשי חוכמה, אך אתה יודע שהאל יתגדל ויתרומם אינו גוף ואינו נפעל, כי ההיפעלות היא השתנות, ובו יתעלה אין ההשתנות תופשׂת. הוא אינו דומה לדבר זולתו. אין שום הגדרה בכלל משותפת לו ולזולתו. דברי נבואה אלה הם אמת ויש להם פירוש". ויש להיעצר לגביו אצל השיעור הזה15

    and as he becomes more sophisticated he develops a more sophisticated undersatnding.

    ReplyDelete
  19. Dear David,
    please forgives me , as I am so sorry the way I have written to you previous to my last post” when you are swimming in deep water”. I was literally not myself, my medication is begin to work on me now.

    ReplyDelete