Monday, July 06, 2009

Rational Faculty and Metaphysics.

The first Mishna in the second Perek of Hagigah reads as follows -.

אין דורשין בעריות בשלושה, ולא במעשה בראשית בשניים; ולא במרכבה ביחיד,
אלא אם כן היה חכם ומבין מדעתו.

One may not expound about sexual laws before three [people], nor about Ma’aseh Breishit before two nor about the Chariot before one unless he was knowledgeable and can understand on his own.

Rambam in Pirush Hamishna explains that sexual laws can be taught to no more than two people at once to avoid side discussions which could result in one or more participant missing a detail. People have a tendency to let their personal bias enter into these matters and lack of information may cause wrong decisions. Ma’aseh Breishit is defined as the sciences and research into the dawn of Creation. Because these subjects are very difficult for the masses, it can only be taught one on one. Ma’aseh Merkavah – the Making of the Chariot – “is metaphysical speculation [literally: knowledge of divine matters] that comprises the discussion about the whole of existence, the existence of the Creator, His mind, His attributes, the necessary existents that emanate from Him, the angels, the Nefesh [soul] and intellect that attaches itself to man”. One may not teach Ma’aseh Merkavah even on a one to one basis, unless that person is knowledgeable and has the ability to understand things on his own. The word דורשין - to expound refers to a form of transmission where there is a text or tradition and the teacher elaborates. When it comes to Ma’aseh Merkavah the Mishna limits teaching to allusions only without elaboration, as the student has to extrapolate on his own.

וכל המסתכל בארבעה דברים, רתוי לו כאילו
לא בא לעולם—
מה למעלן, מה למטן, מה לפנים, מה לאחור. וכל שלא חס על כבוד
קונו, רתוי לו כאילו לא בא לעולם.

One who contemplates four things, what is above, what is below, what is before and what is after, warrants his not coming into this world. One who has no respect for the glory of his owner warrants his not coming into this world.

Rambam explains these cryptic statements as follows: [I will paraphrase and expand rather than translate – also note the version here is the one available at the Bar Ilan site while I base myself on the much clearer Rav Kafieh edition and translation].

פירוש המשנה לרמב"ם מסכת חגיגה פרק ב
ואמר בהפחדת המשליט מחשבתו במעשה בראשית בלי הקדמות כמו שאמרנו כל המסתכל בארבעה דברים וכו'. ואמר בהרתעת המשליט מחשבתו ומתבונן בעניני האלהות בדמיונו הפשוט מבלי שיתעלה בשלבי המדעים כל שלא חס על כבוד קונו וכו'. ורתוי לו כאלו לא בא לעולם, פירושו שהעדרו מן האנושות והיותו מין משאר מיני בעלי חיים טוב למציאות מאשר היותו אדם, מפני שרוצה לדעת דבר שלא לפי דרכו ושלא לפי טבעו. כי לא ידמה מה למעלה ומה למטה אלא סכל בעניני המציאות. וכשירצה אדם המרוקן מכל מדע להתבונן כדי לדעת מה על השמים ומה תחת הארץ בדמיונו הנפסד שמדמה אותם כעלייה על גבי בית, וכן מה היה קודם שנבראו השמים ומה יהיה אחרי העדר השמים, ודאי שזה יביאהו לידי שגעון ושממון. והתבונן בביטוי הנפלא הזה האמור בעזר אלהי באמרו כל שלא חס על כבוד קונו, הכוונה בזה מי שלא חס על שכלו, כי השכל הוא כבוד ה'. וכיון שאינו יודע ערך הדבר הזה שניתן לו הרי הוא מופקר בידי תאותיו ונעשה כבהמה, וכך אמרו מאי שלא חס על כבוד קונו זה העובר עברה בסתר, ואמרו במקום אחר אין המנאפים מנאפים עד שתכנס בהם רוח שטות, וזה אמת, לפי שבעת התאוה איזו תאוה שתהיה אין השכל שלם. והזכיר ענין זה במקום זה לפי שאמר לעיל הן הן גופי תורה, לפיכך הזכיר ענינים שהם יסודות גופי תורה.

By asking the four questions, a person demonstrates that he is not ready to learn the sciences and research the dawn of creation – Ma’aseh Breishit. Asking the question of what is above or below indicates that one’s ludicrous concept of the world is of a multi-level structure or questioning what was before creation and what will be afterwards is pure idiocy as Rambam explains in MN that time is a function of existence. Rambam rightfully points out that these questions do not make sense when one has a good basic knowledge of the sciences. “And now contemplate this fabulous saying that has been said with divine help [great inspiration], “one who has no respect for his owner’s glory”, that refers to one’s rational faculty for it is God’s glory. For one who does not appreciate the value of what was given to him [the rational faculty] is addicted to his urges and is like an animal.” Rambam points out that this last comment refers to Ma’aseh Merkavah, metaphysics. Here the limitation is not lack of knowledge but lack of development of the rational faculty and consequently a lack of control over one’s urges.

When dealing with ontological matters, scientific knowledge does not suffice. While sciences can be taught albeit to a limited audience of one, metaphysics cannot. Concepts cannot be taught explicitly even to a qualifying student, as only the transmission of “chapter headings” (see Gemara 13a quoted by Rambam) are permitted. There is no exposition or expansion. In every oral or written transmission, the person on the receiving end rarely has exactly the same understanding as the transmitter. Each one has his own experiences and personality that affect how they understand the matter. In scientific matters experimentation and the use of mathematical symbols help to make sure that everyone is on the same page. When only “chapter headings” are transmitted, it is practically impossible that both, the teacher and the student have the same understanding. That is why it is so important that the student’s rational faculty be in control.

No comments:

Post a Comment