Love the proselyte - A lesson in human relations and love.

Finishing the various responsa Rambam wrote to R. Ovadyah the Proselyte, here is the last piece which I find the most touching and pertinent from a human relation point of view. R. Ovadyah told Rambam that when he asked his Rebbe a question about whether Muslims were idolaters and whether the wine they touched, though forbidden to drink, may be traded, his Rebbe insulted him and told him that of course they are idolaters. Don’t they worship Mohammed by throwing stones in Mecca? Isn’t that the Avodah Zara referred to in the Gemara in AZ that one may not worship Markolis? Rambam answers in a lengthy discussion explaining that though it seems to be a similar act, the Muslims do this as a sign of respect rather than worship. I will skip that part and leave it to those who want to work through this Halacha in Hil. Ma’achalot Assurot chapter 11. I want to concentrate on Rambam’s response regarding the insults by R. Ovadyah’s Rebbi.


ואשר השיבך רבך שלא כהוגן והעציבך והכלימך וקראך כסיל עבירה גדולה בידו וחטא גדול חטא וקרוב בעיני ששוגג הוא וראוי לו לבקש ממך מחילה, אע"פ שאתה תלמידו ואחר כך יצום ויזעק ויתפלל ויכנע אולי יתכפר לו וימחול לו האל יתעלה, וכי שכור היה זה [ולא ידע] שבשלשים וששה מקומות +ב"מ נ"ט ב', ועי' בהקדמת ס' המצות שורש ט'+ הזהירה תורה על הגר ואיה דבר וגר לא תונה +[- שמות כ"ב כ',] עי' ה' סנהדרין פ"כ הי"ב וה' מכירה פי"ד הט"ו+ והיא אונאת דברים. אילו אמר הוא האמת והיית אתה התועה היה לו להסביר לך פנים ולדבר לך רכות כל שכן שאמרת האמת והוא התועה ועוד שזה דורש אחר הישמעאלים אם הם עובדי ע"ז אם לאו היה לו לחוש לעצמו על הכעס שכעס עד שהכלים גר צדק שלא כדין וכבר אמרו רז"ל +שבת ק"ה ב', ועי' נדרים כ"ב ב', [1]כל הכועס יהיה בעיניך כעובד ע"ז. דע שחובה שחייבתנו התורה על הגרים גדולה היא. על האב ועל האם נצטוינו בכבוד ומורא ועל הנביאים לשמוע להם ואפשר שיכבד אדם ויירא וישמע ממי שאינו אוהבו, ועל הגרים צונו +עי' ס' המצות מ"ע סי' ר"ז וה' דעות פ"ו ה"ד+ באהבה רבה המסורה ללב ואהבתם את הגר וגו' כמו שצונו לאהוב את שמו ואהבת את ה' אלהיך. והקב"ה בכבודו אוהב גר, שנ' ואוהב גר לתת לו לחם ושמלה. וזה שקרא לך כסיל תמה גדול הוא, אדם שהניח אביו ומולדתו ומלכות עמו וידם הנטויה והבין בעין לבו ובא ונדבק באומה זו שהיא היום למתעב גוי עבד מושלים והכיר וידע שדתם דת אמת וצדק והבין דרכי ישראל וידע שכל הדתות גנובות מדתם זה מוסיף וזה גורע זה משנה וזה מכזב ומחפה על ה' דברים אשר לא כן זה הורס יסודות וזה מדבר תהפוכות והכיר הכל ורדף אחר ה' ועבר בדרך הקדש ונכנס תחת כנפי השכינה ונתאבק בעפר רגלי משה רבינו רבן של כל הנביאים ע"ה וחפץ במצותיו ונשאו לבו לקרבה לאור באור החיים ולהעלות במעלת המלאכים ולשמוח ולהתענג בשמחת הצדיקים והשליך העולם הזה מלבו ולא פנה אל רהבים ושטי כזב, מי שזו מעלתו כסיל יקרא. חלילה לך לא כסיל קרא ה' שמך אלא משכיל ומבין ופקח והולך נכוחות תלמידו של אברהם אבינו שהניח אבותיו ומולדתו ונטה אחרי ה' ומי שברך את אברהם רבך ונתן לו שכרו בעולם הזה ולעולם הבא הוא יברך אותך ויתן לך שכרך כראוי בעולם הזה ולעולם הבא ויאריך ימיך עד שתורה במשפטי ה' לכל עדתו ויזכה אותך לראות בכל הנחמות העתידות לישראל והיה הטוב ההוא אשר ייטיב ה' עמנו והטבנו לך כי ה' דבר טוב על ישראל. משה ב"ר מימון זצ"ל.

Paraphrase/Translation as is my custom:

Regarding your Rebbi answering you improperly, saddening and shaming you, calling you a fool, he sinned greatly! I am almost positive that he did this inadvertently and he should apologize to you even though you are his pupil. He should then fast, cry out, pray and humble himself and maybe God will forgive him. Was he drunk and did not remember that the Torah warned 36 times that a proselyte must be treated properly? Where is the prohibition to insult a proselyte? Had he been correct and you wrong he still would have been commanded to treat you respectfully and speak softly to you, how much more when he is wrong and you are right! Furthermore, while this person is questioning whether Muslims are idolaters he forgets to worry about his anger that went so far as to insult a proselyte incorrectly! Did not the rabbis say, one who gets angry should be looked upon as if he worshiped idols?

Know that the obligation the Torah put on us regarding proselytes is very great. We were commanded to respect and fear our mother and father, we were commanded to hearken to prophets. One can respect, fear and hearken to, someone that one does not love. However, we were commanded to love proselytes. Love has to be heartfelt and genuine! We were commanded to love a proselyte just as we were commanded to love God! God Himself loves proselytes as it says, “He loves a proselyte giving him bread and clothing”.

How could he call you a fool? A person who leaves his parents, his birthplace, his nation that is dominant, understands with clarity [the truth] and joins this nation that is nowadays despised, a slave to masters and all this because he realized that their [Israel} law is true and just? He understood the way of Israel, saw that all the other religions are copies of it, one adding and one subtracting, one making changes another denying and accusing [literally: covering up] God of things that are not so, one destroys fundamentals while the other talks nonsense [literally: overturned things]! This man recognized all this and ran after God, went in the holy path, entered under the wings of the Shechinah, covered himself with the dust of Moshe Rabbeinu’s feet, the father of all prophets, desired his commandments and decided to partake in the Eternal light [literally: light of life]. He wants to elevate himself to the level of angels, rejoice and enjoy the happiness of the righteous, throwing away worldly pleasures and turning away from false hopes. Can one call such a person a fool? God forbid, you are not a fool but a thinker, a smart and knowledgeable person who follows the straight paths of Avraham Avinu who also abandoned his parents and birthplace to follow God. The One who blessed Avraham our father rewarding him in this world and the world to come, will bless you and give your reward in both worlds. He will lengthen your days until you teach God’s laws to His community and make you partake in all the good things that will befall us – Moshe the son of Rav Maimon ZL.

It is interesting to note that Rambam predicts that this R. Ovadyah will eventually teach God’s laws to the Jews from birth. Not only is he part of the community but also has the potential to lead it. But what always inspires me when I read this is the idea that there is a commandment to love a proselyte just like there is one to love God. If we are to take this literally, Rambam told us many times that loving God means knowing Him, loving a proselyte means therefore also getting to know him. It is necessary to understand what impelled him to decide to join us, what did he see that impelled him to give everything up for the service of God. We may be jaded but looking through his eyes, we can renew our understanding and commitment to HKBH.



[1] הוספת א"ן: ליתא שם, כידוע, ועיין פירוש המשניות לר"מ אבות פ"ב ובהלכות דעות פ"ב ה"ג ועיין שם בהגהות בני בנימין לרא"ד רבינאוויטץ ובהערה שם וכבר ציין בקובץ הפסגה שנה א עמוד ע' כמה מקומות בזוהר וזוהר חדש ותיקונים שנמצא שם מאמר זה, ועיין אף הגהות הגר"ח העליר בספר המצות שהוציא עמוד נ' הערה ה'+